אוסף מקומי

התערוכה שמוצגת כרגע במוזיאון ישראל "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי" שנאצרה תחת ידיהן של דייזי רקח-ג'יברה (אוצרת אחראית), נגה אליאש-זלמנוביץ', אפרת אסף-שפירא, יוזמת ויועצת התערוכה: תמרה יובל ג'ונס, מנסה להציג בפנינו מאין תמונת מצב של האופנה הנוכחית, כמו גם את ההתפתחות ההיסטורית שלה  לאורך השנים (בין אם משנות הקמת המדינה, או מנקודת התחלה אחרת). התמונה […]

Read More אוסף מקומי

טייק מי טו צ'ורצ'

בשבוע האחרון ביליתי בניו יורק, העיר והתפוח, שהיא בשבילי בעיקר הפארק והמוזיאונים.  הבילוי החביב עלי היה לבחור מוזיאון ליום, ולבלות לפניו ואחריו בשיטוט בסנטרל פארק. בילוי בורגני כיאה לעיר, שבהגדרה יפה של מדריך סיורים מקומיים מתפקדת כעת כדיסני וורלד לכל דבר. לפני הנסיעה התייעצתי עם חברתי הטובה (הבסטי בסט שלי, שבזמנה העיקרי היא מעצבת ובעלת […]

Read More טייק מי טו צ'ורצ'

שירה

שנים שלא כל כך הבנתי שירה, לא נתן אלתרמן ולא ביאליק, ואף לא לאה גולדברג. שזה מפתיע, כי משחקי מילים, והיפוכים ומצלולים זה משהו שאני נהנית ממנו עד מאוד. השיר הראשון שאני זוכרת שאהבתי הוא השיר של ג'יימס טייט "Man With Wooden Leg Escapes Prison" שחברתי הטובה כרמל הקריאה לי. זה שיר מוזר לאהוב כשאני […]

Read More שירה

ידיות אהבה

התערוכה של נעמה ערד "Love Handles" המוצגת כרגע בגלריה זומר היא מלבבת, משעשעת, רגישה, ועם זאת לעתים כמעט קריקטוריסטית במינימליזם חומרי. התערוכה מציגה סידרה של פסלים העשויים מחומרים מצויים שניתן לקנות בחומרי בוגלטריה, כלי בית, חשמל ובניין, שמייצרים דימויים של גוף בחיבורים הפיסוליים ביניהם. מטקות, קולב, נורות, מחזיקי מדפים, תיקיה משרדית, פסטה, עט חפירה. רוב […]

Read More ידיות אהבה

וואקה וואקה אה אה

הרבה מאוד מילים הספיקו להיכתב על הסרט והתופעה התרבותית שהיא "הפנתר השחור". את הסרט מרובה השחקנים המעולים, הלבושים בתלבושות משגעות, בעולם בדיוני יפהפה, ניתן לראות כחלק מהתופעה הסוחפת של סרטי גיבורי העל והמד"ב של השנים האחרונות שלקחו את התעוררות הז'אנר כהזדמנות לספר מחדש או לראשונה סיפורים עם גיבורות וגיבורים שהם אינם זכרים לבנים אמריקאים. בדומה […]

Read More וואקה וואקה אה אה

אירייס\ריוויינד

אני חושבת הרבה על סאונד בחצי שנה האחרונה. בעיקר מן המקום של אמנות שמשתמשת בסאונד, מן הניסיון להבין מה היא והאם היא מיקשה אחת, ומהו החומר הזה, הקול, האם הוא כמו צבעי שמן, הגדרה חומרית מסויימת, או האם הוא תואם יותר להגדרה של ציור, מן הגדרה פעלתנית יותר. לאור הקריאות התיאורטיות והחיפושים בעבודות, בין תיאורים […]

Read More אירייס\ריוויינד

זהב

ב-8.9, שזה למעשה כבר מחר, תפתח ללואיז בורז'ואה תערוכת יחיד מקיפה במוזיאון תל אביב לאמנות. באתר המוזיאון נכתב עליה כי: "לואיז בורז'ואה (2010-1911) הייתה מהאמניות המבריקות והמשפיעות ביותר במאה ה–20 ושמה נקשר למודרניות כמו גם לעכשוויות. במהלך קריירה שנמשכה שבעה עשורים יצרה בורז'ואה גוף עבודות מגוון ומורכב — תמיד דרמטי, כאוב ואישי מאוד, ששילב מיניות […]

Read More זהב

אש אש אש

המופע "פיול" של בר אלטרס, מתקיים במתכונת שונה במקצת ממרבית הופעות המחול העכשוויות, זאת מכיוון שבמקום לצוות עבודת סולו (קצרה) זו עבודה נוספת ליצירת ערב דואו, בוחרת אלטרס לצרף לערב מופע פותח בדומה לנהוג בערבי הופעות. המופע הפותח בערב זה היתה יעל אייזנברג, שבשימלה מנצנת וגיטרה, עמודה באלומת אור, מצידיה זוג קירות וזוג מגברים, עמדה […]

Read More אש אש אש

דה סאונד אוף מיוזיק

אז היה לי שבוע ארוך וחם, ולא היו לי מחשבות עמוקות בנוגע לתרבות ואמנות, ובעיקר היו לי הרבה חלומות בהקיץ. אז הנה אחד מהם, פנטזיה אוצרותית לפסטיבל הסרטים המדומיין "דה סאונד אוף מיוזיק".  (כי צפייה בטריילרים זה הגילטי פלז'ר האולטימטיבי, אבל חלק נכבד ממה שמופיע למטה אפשר למצוא ברחבי האינטרנט בצורה כזו או אחרת) "Grace […]

Read More דה סאונד אוף מיוזיק

ולריאן: המלתחה

ולריאן, אני לא אשקר, קצת שברת לי את הלב. בתור חובבת מד"ב, פנטזיה, נשים מוצלחות, חייזרים וארט  דיירקטינג, "האלמנט החמישי" הוא פנינה בעיני שזוהרה לא פג גם אחרי (ואלוהים תשמרני) שני עשורים. כך שלמרות טריילרים לא מבטיחים, חיזקתי את עצמי ואצתי לקולנוע לקוות לחזות במשהו שלפחות מתקרב לאותו עולם עשיר, שלם, ייחודי ויפהפה שיצר לוק […]

Read More ולריאן: המלתחה